בס"ד
ספר בראשית
פרשת בראשית
חֲתֻנָּה [בראשית ב כא']
" וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַירְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַָחְתֶתנָּה " במילה "תחתנה" = מוזכרת המילה "חֲתֻנָּה" וממש פסוק זה מדבר על האישה שנבראה מהצלע של האדם.
"וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְתמֻתוּן" האישה אמרה לנחש שהקב"ה אמר לא לאכול מהעץ וגם לא לגעת בו ,והמדרש מספר שאז הנחש דחף אותה והיא נגעה בעץ ,ואז אמר לה הנחש כמו שלא קרה לך כלום שנגעת בו ,כך את יכולה לאכל גם מהעץ וזהו עצת היצר שמרומז בסופי התיבות " וּמִפְפרִי הָעֵץ אֲשֶׁר " .
"וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים" = 765 = וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד
מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית = 1328 = כי מציון תצא תורה = חמשה חומשי תורה = חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם. כל מעשה בראשית שברא הקב"ה את העולם,אינו אלא בשביל שבני - ישראל יקבלו את התורה הקדושה .
" בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹ אכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָת כִּי עָפָר אַתָתה וְאֶל עָפָר תָתשׁוּב " [בראשית ג,יט] ראשי התיבות שיוצאים מלאכה – שהאדם קיבל עונש שיצטרך לעבוד למלאכתו .
פרשת נח
אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם = 2018 = וְשַׂמְתָת הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ - שמו את השמלה פני צניעות , ובעבור כבוד אביהם.
"יַפְתְת אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ וַיְחִי..." נח קילל את בנו חם ומוזכר "נדוי" ברמז בסופי התיבות הנ"ל.
אֶת שֵׁם = 741 = "וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית" כמו המדרש שאומר ששֵׁם עשה את עיקר המצווה.
"וַיִּקַּח תֶתרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָתם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" [בראשית יא,לא] נרמז כאן מתנה ,וזהו כדברי המדרש שכותב ש ארץ ישראל קיבלנו אותה במתנה [פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק כה]
"וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים" וכן גם "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה" [בראשית ח ה,ו] מוזכר כאן בראשי התיבות רִנָּה שהייתה שמחה רבה על שפסק המבול .
פרשת לך לך
"וְאַתָתה תָתבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִָקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה"=סופי התיבות יוצא המילה "מלך" - שאברהם אבינו היה כמו מלך.[ בראשית טו,טו]
"וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱהוִה בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" ראשי התיבות "כאב"- בגלל זה בני ישראל היו במצרים וגם סבלו בכאב 400 שנה. [ בראשית טו,ח ]
"אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָיךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם" הקב"ה הודיע לאברהם אבינו שתהיה לו גאולה,והוא יהיה אבא ,ויהיה גם " לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם ". [בראשית יז,ד] - ראשי התיבות "גאולה" .
פרשת וירא
" וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתְֶךָ " [בראשית יח,י] בשורה טובה = 535 = לשרה - והמילה "לשרה" נמצאת בפסוק ששרה קיבלה את הבשורה הטובה ,והבשורה היא על כך שהיא תזכה בשנה הבאה שיהיה לה בן , יצחק אבינו .
" לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן " [בראשית יח,יד] כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן = 1106 = מתן תורה = תורה תמימה -- שבזכות יצחק אבינו שנולד לשרה זכינו לכל המתנות הללו.
יין - מרומז כאן על היין שהשקו את אביהם לוט ונשתכר, ואח"כ וילדו ממנו. "וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִתקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן" -במילים "אבי בני עמון" בסופי התיבות אשר בפסוק זה מרומז היין . [בראשית יט לח]
אמת "וְעַתָתה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אם תּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַ עֲשֶׂה עִמָּדִי" במילים "אם תשקר" - מוסתר בתוכם המילה אמת , שהשביעו שלא ישקר ,ויאמר רק האמת.
שלום "וַיֹּאמֶר אַל תִתשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַתעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָתה יָדַעְתִתי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָתה וְלֹא חָשַׂכְתָת אֶת בִּנְךָ.." . [בראשית כב יב]
"תעש לו מאומה" - מרומז כאן המילה "שלום" שציוהו הקב"ה לא לעשות ליצחק שום דבר רע,שיהיה - שלום.
"וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים" סופי התיבות תקון (תיקון), שברית המילה הוא תיקון לילד שיהיה שלם.
פרשת חיי שרה
וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה = 3623 = יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה .
וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד = 765 = וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים = וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה בורא העולם ברך את יצחק ,וגם את הוריו ,את אברהם ואת שרה .
" אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם " [בראשית כה טז] ס"ת יוצא "המילה" בני ישמעאל זכו לכבוד גדול בזכות ברית המילה שעשו.
פרשת תולדות
"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ" סופי התיבות " יָאֵר יְהוָה " .
וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל = 2453 וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ = נזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח
" וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי " = 1919 = " קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו ".
" וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה " = 1034 = "ושכר עברה כנגד הפסדה"
"וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא" [בראשית כו,ז] יצחק יירא לומר אשתי כדי שלא יהרגו אותם לכן אמר אחותי.
פרשת ויצא
"וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי " – ראשי התיבות בורא , רחל אימנו ביקשה מיעקב אבינו להיות כמו הבורא שייתן לה ילדים.
"וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה" [בראשית ל,ג] רחל אומרת ליעקב,קח את בלהה לאישה ,ואזכה בזכות זה לילד.
"וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן" - יעקב אבינו יוצא שוב לגלות לחזור לארץ כנען עם משפחתו וכל רכושו .
"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ" [בראשית כט יג] לבן רץ ליעקב ואומר המדרש שנישק לו וחיפש אצלו כסף - וכאן מרומז המילה "שקל" שחיפש אצלו שקלים.
פרשת וישלח
שלום "וַיַּצֶּב שָׁם מזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" . [בראשית לג כ] המזבח מרמז על השלום שישנו בבית היהודי "דאמר רבי אלעזר כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות." (גיטין צ
וכך גם מצאתי כתוב במפורש על כך "המזבח שהוא המשים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים" (מחשבות חרוץ).
"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ" [בראשית לה,טז] רחל אימנו גם בלדתה את בנה השני בנימין,מוזכר כאן ילד .
פרשת וישב
"וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה"
[בראשית לט טו] סופי התיבות שיוצא זה המילה "אבוי" שהיה לו ליוסף הצדיק היה לו צער גדול וסבל רב בגלל כל זאת.
"בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַסרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפְָט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ" – נמצאת בתוך הפסוק המילה נכון והוא שאמר יוסף לשר המשקים להיות מוכן לכך שפרעה יחזירו לתפקידו.
"וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ"(בראשית לז,כא) ראובן רצה למנוע את מותו של יוסף הצדיק.
"הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה וַתֹתאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" [בראשית לח כה] . תמר היתה יראת אלוקים ,ולא רצתה לבייש את יהודה,לכן אמרה לו הכר נא של מי החותמת,ואם הוא ירצה ההודאה תבוא ממנו,וזה מרומז בס"ת יִרְאַת ( = יִרְאַת אֱלֹהִים).
" וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵדן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה וְהָיָה בִכְזִיב בְילִדְתָּהּ אֹתוֹ " [בראשית לח,ה] במילים " שְׁמוֹ שֵׁלָה " מסתתרת המילה מוֹשֵׁל שבנו של יהודה שֵׁלָה ,ממנו יצא המלך והמושל שהוא דוד המלך.
פרשת מקץ
וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה" [בראשית מ"א י"ד]
וירץ = 306 = אשה - שיוסף הצדיק בזכות שנזהר מאשתו של פוטיפר זכה שהריצו אותו מהבור להיות מושל על ארץ מצרים.
אוכל "וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי וְאֵדְעָה כִהי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם כִּי כֵנִים אַתֶּם אֶת אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ" [בראשית מ"ב ל"ד] . אולי בא לרמז שרק אם יביאו את האח הקטן בנימין רק אז יקבלו את ה"אוכל".
"וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַטבָּחִים וַנְּסַפְֶר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָֹתָר" - מסתתר במילים "כַּחֲלֹמוֹ פָֹתָר" מופת – שזה היה ממש נס.
" וְאֵל שַשדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִשלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין" [בראשית מג,יד] יוצאת המילה שמחתם שהיה להם אח"כ שמחה רבה ,על שמצאו את יוסף הצדיק במצרים.
פרשת ויגש
חשון "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת" [בראשית מה כב] - בחודש חשון נפטר בנימין הצדיק.
"וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ" [בראשית מה יח] – אומר יוסף לאחיו ,בואו לארץ מצרים ותקבלו את הכי טוב שישנו שם. נמצא בגימטריה את המילים "אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ" = 737 = שְׁנֵי הַשָּׂבָע = אריכות ימים .
" וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְשלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם " [בראשית מה,ה] ר"ת מְ לָאכָה ,אומר יוסף לאחיו על תעצבו כי הכל יצא לטובה,אתם מכרתם אותי למצרים ואני עושה כאן מלאכה רבה,ומאכיל ומפרנס את כל העולם כולו.
פרשת ויחי
נשמה [בראשית נ ה]
"אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִָקְבְּרֵנִי וְעַתָתה אֶעֱלֶה נָּא.." במילים " כְּנַעַן שָׁמָָה " - מוזכרת המילה "נשמה" - אולי בא בזה לרמז על כך שיעקב אבינו לא מת.
ספר שמות
פרשת שמות
210 שנה – היו בני ישראל במצרים ונגאלו משם בזכות נשים צדקניות ומה היה זכותן של הנשים הללו ,היה זה בזכות צניעות שהייתה בהם. שורש צניעות הוא צנע = 210 בדיוק.
"וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" [ שמות פרק-ג, יב ] . במילה שלחתיך ישנה המילה לֻחֹת ובדיוק הפסוק מדבר על משה רבנו שהביא את "לוחות הברית" לישראל ,וכן מוזכר בפסוק "ההר הזה" שזהו הר-סיני שעליו נתנו את הלוחות.
" וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא " (שמות פרק-ג, ה) יוצא המילה מדורה שמרמז על כך שהיה שם סנה בוער באש .
פרשת בא
שבת קודש – "בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹצת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב: שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ" [שמות פרק-יב, יח-יט ] .
במילים "לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב שִׁבְעַת" – ראשי התיבות הם שבת. וזה קשור למילה שִׁבְעַת – שהשבת באה אחרי שבעה ימים .
(בשם בני היקר משה חיים הי"ו)
ציון – " וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים " [שמות יב לג] מרמז בזה שרצו מצרים לשלחם לארץ ישראל - ולציון עיר הקודש.
"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" [שמות יב,לד] בדיוק מדובר בפסוק על שהכינו בני ישראל את המצות.
"וְעָבַרְתִתי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה" ס"ת הם דם-מילה שבזכות זה זכו לדם-פסח ולגאולה שלימה .
פרשת בשלח
"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" . [שמות טו א]
הַשִּׁירָה הַזֹּאת = 933 = מים עלו לקראתו = אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא
משה רבנו ששר את השירה הזאת ,המים עלו לקראתו בבאר ,וכן הקב"ה מילא את ימיו בדיוק – שחי מאה ועשרים שנה,ונולד וגם נפטר ב ז' אדר .
"וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יְהוָה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם " מסתתר בתוך הפסוק המילה "חמלה" שהקב"ה חומל על עם ישראל. [שמות יד כה]
"מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ"[שמות טו ד-ה] הנס הגדול שקרא בקריאת ים-סוף מרומז ממש כאן בפסוקים המדברים על כך הים כיסה והטביע את כל חיל פרעה ופרשיו ,וסופי-התיבות הם מופת .
"וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹנא הַשָּׁמֶשׁ" [שמות יז,יב] חוּר עצמו היה משבט יהודה. ( ס"ת יהודה )
פרשת יתרו
" וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם.." במילים "שפר חזק" מוזכר בפנים "פרח" = אולי בא לרמוז כמו המדרש הידוע שכל ההר התמלא בפרחים.וגם כן אפשר לפרש המילה "פרח" שפרחה נשמתם כאשר שמעו את קול הקב"ה נותן התורה הקדושה.
" וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִתית הָהָר" [שמות יט,יז]. מתן תורה בני ישראל זכו לקבל את התורה הקדושה.
"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר" ראשי התיבות וסופי התיבות יוצאים "תורה" שמדבר על זמן קבלת התורה,שקיבלו בני ישראל בהר סיני .
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" [שמות כ,יב] ראשי התיבות יוצא "שְׁבֻעַת" .ומדבר כאן בפסוק שאסור להשבע לשקר.
פרשת משפטים
"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל תָתשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס" (שמות כג,א) מרמז אולי שאסור לשמוע ולקבל עֵד שיהיה "עֵד חָמָס" הכוונה עֵד רשע אלא יהיה עושה מעשה "עמך" , ואז יהיה הוא עֵד כשר .
"כִּי אִם שָׁמֹעַ תִ שְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִתי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִתי אֶת צֹרְרֶיךָ" [שמות כג כב] - ראשי תיבות יוצא עֹלוֹת . הקרבת קורבנות ועֹלוֹת לקב"ה וכן לשמוע בקולו ,יעזרו לנצח האויבים .
פרשת תרומה
"כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַתבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַתבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַןעֲשׂוּ" [שמות כה כט]. ישנו בפסוק פעמיים המילה "תתן" – לתת . תתן (מצד ימין) "אֵת תַ בְנִית הַמִּשְׁכָּן" ,תתן (מצד שמאל) "הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַאבְנִית" -ובאמצע המשכן.
"וְרֹחַב הֶחָצֵר לִפְאַת יָם קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה עַמֻּדֵיהֶם עֲשָׂרָה וְאַדְנֵיהֶם עֲשָׂרָה" [שמות כז יב]. ראשי התיבות ויקהל - כל נאסף בבית המקדש
פרשת תצוה
"וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַתעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְבכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַתעֲשֶׂה אֹתוֹ" [שמות כח טו]. חכם שצריך היה חכמה גדולה לעשות את כלי הקודש והבגדים.
"וְהָאֲבָנִים תִתהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתְֵים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תְִהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט" [שמות כח כא]. חשף+שלום שאבני החושן חשפו וגילו הכל,ועשו שלום בין אדם לחברו.
"וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה" [שמות ל י]. אשם כמו קרבן אשם שמכפר על עם ישראל.
"וְאַתָתה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן" [שמות כח א]. בני-לוי הרי הם משבטו של לוי שזכו לכהונה ומבניו של אהרן הכהן .
פרשת כי תשא
"וְדִבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" [שמות לג יא] סופי התיבות "ראש" , מרמז אולי על יהושע בן נון שהוא יהיה ראש ומנהיג של כל עם-ישראל אחרי משה רבנו.
"וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים" - ר"ת קול מרמז שהקול יפה לבשמים .
" אוּלַי אֲכַפְארָה בְּעַד חַטַטאתְכֶם " – רומז על דם פרה אדומה שתכפר עליהם. [ כדברי המדרש שאמרו תבא אמו ותקנח הצואה, כך תבא פרה ותכפר על העגל . (רש"י במדבר יט) ]
"וְעַתָתה אִם תִתשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָת" [שמות לב,לב] משה רבנו אינו מוזכר כלל בפרשת תצוה ואפשר למצוא לכך רמז בפסוק הנ"ל , "אֲשֶׁר" בגימטריה 501 וזה שווה בדיוק לפרשת "תצוה" .
"זֶה יִתְתנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל" [שמות ל,יג] – הגמרא אומרת למה מחצית השקל, ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר לפני שחטאו במחצית היום, יתנו מחצית השקל [ירושלמי שקלים פ"ב ה"ג]. וזה מרומז במילה "שקל" שאם תיקח את האותיות , שין קוף למד –באמצע(במחצית) האות יוצא המילה יום –זה מחצית היום.
"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ" אולי מרמז בסופי התיבות שיהיה להם שלום אם יתנו את הכופר, והמילה "בני" באמצע שמפסיקה,מרמזת על כך שצריך ליתן הכופר רק מבן 20 שנה. שזה מרומז במילה "בני"= בן-יו"ד = בן 20 (בגימטריה).
פרשת ויקהל
בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב = 208 = וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ = החכם מכל אדם אפשר להסביר שבצלאל עבד ביחד עם אהליאב ועזרו האחד לשני, והיו הם החכמים מכל העם בישראל .
"וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַסמִּים" [שמות לה,ח] נראה כאן בפסוק מְנֹרָה – וכן מוזכר שמן אשר משמש למאור ,וכן בפרשת בנית המנורה.
פרשת פקודי
"וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ" [שמות לט,א] מרומז כאן על המתנות שנתנו בני ישראל שאומר המדרש שידע בצלאל את מחשבות האדם האם נתכוון לשם שמים, ואז עשה ממנו את בגדי הקודש ,וזה נרמז בראשי התיבות "נתן" וכן במילה המסתתרת "מתנה" .
ספר ויקרא
פרשת ויקרא
"וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַיהוָה אַיִל תָתמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן" ראשי התיבות הם " אַיִל " שעל כך ממש מדובר בפסוק .
פרשת צו
" וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם " . [ויקרא ח,י] סופי התיבות יוצא המילה " שומר " הקב"ה שומר את המשכן לעם ישראל לעתיד לבא, ולא החריבו כלל.
" וַיַּגֵּשׁ אֵת פַּר הַחַטָּאת וַיִּסְמֹךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ פַּר הַחַטָּאת " סופי התיבות לשרת , שאהרון ובניו ישרתו את הקב"ה בבית המקדש.
"וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה הוּא לַיהוָה" העֹלָה – הקרבן עולה כולו לבורא העולם.
" כִּי אֶת חֲזֵה הַתְתנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְתרוּמָה לָקַחְתִתי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵתן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " [ויקרא ז,לד] ראשי התיבות יוצא בשמים ,שריח הקורבן הוא ריח ניחוח כמו בשמים טובים לבורא העולם .
פרשת שמיני
"וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא כַפּוֹ מִמֶּנָּה וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבִֵחַ מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר" מוזכר כאן מלח לומר לך שכל קרבן שעולה על המזבח צריך שיהיה בו מלח .
פרשת מצורע
" וּמִן הַשֶּׁמֶן יִצֹק הַכֹּהֵן עַל כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית " [ויקרא יד,כו] ר"ת "והיה" שזה אומרים רבותינו לשון שמחה ,שכאשר טהר הכהן את המצורע היה לו שמחה גדולה.
פרשת אחרי-מות
"כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא" [ויקרא יז,יד] ר"ת כָבֵד אולי בא לרמז בזה שמקום הדם והנפש משכנם בכָבֵד.
פרשת אמור
"וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָה " - ראשי התיבות שמן ,מפורש בפסוק שהכהן נמשח בשמן וכן אסור לו לצאת מבית-המקדש. [ויקרא כא יב]
"מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָתמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם" [ויקרא כד ג] - מסתתר במילים אלו המילה " מְנֹרָה " ובדיוק במילה אהרן שהרי הוא מדליק המְנֹרָה וכן בפרשת המנורה .
"לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִתי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה"[ויקרא כג,מג] ראשי התיבות אביב - שאז ממש בזמן האביב הקב"ה הוציא את בני ישראל מארץ מצרים.
פרשת בהר
"וּבָתֵתי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא" [ויקרא כה,לא] - גם לבתים ישנה גאולה והם נגאלים מהגלות .
פרשת בחוקתי
"וְהָאָרֶץ תֵתעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם"[ויקרא כו,מג] ר"ת + ס"ת במילים " גָּעֲלָה נַפְשָׁם " יוצא גהנם שהעונש שקיבלו בגלל מה שעשו זה היה להם כמו גהנם.
ספר במדבר
פרשת במדבר
"וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן" [במדבר ג, ז] ר"ת שיוצאים הם מלאכה – שצריכים לעשות את מלאכתם באמונה, ולשמור שכל פעולה תהיה בקדושה ובטהרה (וכן אולי מרמז על כך שלומדים אנו שכל מלאכה שהייתה במשכן – אסור לעשותה בשבת קודש) .
" אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " [במדבר א,מט] ר"ת לָתוּר , אולי אפשר לרמוז שלא שלחו את שבט לוי לָתוּר את הארץ .
פרשת נשא
"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם" [במדבר ה,יז] – סופי התיבות נשים . צריך האדם להיזהר ולהתנהג יפה עם אשתו,וכן האישה עם בעלה שלא יבא חלילה לחשד אישה סוטה.
פרשת שלח-לך
"וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם" [במדבר יג,כב] כלב הלך להתפלל על קברי האבות בחברון, בעיר שהיו בא את ארבעת הענקים. ( סופי התיבות "ענקים" )
"וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ" [במדבר יד,לו] המרגלים דיברו דיבה רעה על הארץ והם היו "עדה" -10 אנשים. { ר"ת עדה }
"אִם חָפֵץ בָּנוּ יְהוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" [במדבר יד,ח] - סופי התיבות יוצא אֹצְרוֹת (אוֹצְרוֹת) שבאמת ארץ ישראל מכילה את כל האוצרות כמו שכתוב בפסוק "זבת חלב ודבש" .
פרשת קרח
"וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָה אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו" [במדבר טז,ה] סופי התיבות יוצא להתעורר שהיה צריך לעורר את כולם ,ולברוא בריאה מיוחדת שתבלע את קרח ואת כל עדתו ואפילו תינוקות שלא חטאו,שידעו כמה חמורה היא המחלוקת .
"כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהוָה" [במדבר יח,יט] יוצא כאן בסופי המילים לתרום שזהו הנושא שבו מדבר הפסוק .
"וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָיךְ וּבִקַּשְׁתְֶם גַּם כְּהֻנָּה" [במדבר טז,י] ר"ת גואל שהיה משה רבנו משבט לוי .
פרשת מטות
תנאי בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן = 857 = וַיַּחְלְקוּ אֶת הָאָרֶץ .
בני גד ובני ראובן עשו תנאי עם משה רבנו , שהם יצאו וילחמו עם אחיהם בני ישראל ואחר כך יחלקו להם את הארץ , ויקבלו את חלקם המגיע להם .
" וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן יְהוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד " [במדבר לא,נ] סופי התיבות יוצאת המילה אבידה ,בדרך רמז אפשר לומר ,איש אשר מצא אבידה ,ישיב אותה לבעליה .
ספר דברים
פרשת דברים
" וַיְצַוֵּנוּ יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה " [דברים ו,כד] ר"ת+ס"ת במילים "לטוב לנו" לולב ,שהכול הוא לטובת עם ישראל.
פרשת ואתחנן
" וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ" [דברים ה,כא] ר"ת+ס"ת במילים אלו " רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ " = רְכֻשׁו שאסור לאדם להתאוות לרכשו של רעך .
פרשת עקב
"וְיָדַעְתָת הַיּוֹם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתְָם וְהַאַבַדְתָתם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לָךְ" [דברים ט,ג] . ראשי התיבות עם סופי התיבות יוצא המילה "יִּמְלֹךְ" שהקב"ה ימלוך על כולם.
" וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתְֵי יָדָי " [דברים ט,טו] במילים "בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי" ישנו באמצע את המילה שושן שאולי בזכות אסתר ומרדכי בשושן קיבלו בנ"י את התורה מאהבה.
פרשת שופטים
"נָבִיא מִקִקרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" [דברים יח,טו] . ראשי התיבות עם סופי התיבות יוצא המילה "יִּמְלֹךְ" שישמעו לקול הנביא .
"וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָתם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ" [דברים יז,ה] . סופי -התיבות יוצא להתעורר שהיה צריך לעורר את העם כמה חמור עוון זה של עבודה זרה .
פרשת כי-תצא
"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָשחה חֲדָשָשה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָ נָה אֶחָת וְשִשמַּח אֶת אִשְשתּוֹ אֲשֶשר לָקָח" [דברים כד,ה] ר"ת+ס"ת " עָלָיו לְכָל " = עולל (שזה תינוק) - שאדם שהתחתן פטור לצאת למלחמה בשנה ראשונה,כי עוד אין לו עולל (תינוק) ואז הוא עצמו משמח את אשתו.
" כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתְֵי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר לַשְּׂנִיאָה " [דברים כא,טו] במילים "שְׁתְֵי נָשִׁים" בראשי התיבות ביחד עם סופי התיבות נשים מרמזת לנו התורה הקדושה שאדם צריך לאהוב כל משפחתו שווה.
פרשת כי תבוא
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם = 3900 = כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם .
וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" = 3941 = "וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבוּלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְתנֵי יְהוָה" . [דברים כו,יא / שמות לד,כד]
פרשת נצבים
אַתֶתם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם = 1106 = מתן התורה
וִירִשְׁתְָהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ = 1679 = בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר
פרשת וילך
חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִתירְאוּ וְאַל תַתעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם = 1940 = ולִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָתשׁוּב .
פרשת האזינו
" אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְשנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה " [דברים לב,ל] במילים "וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ" נמצא המילה "ימיני" שהכוונה היא לשבט בנימין שהיו חזקים מאוד, וכן יצאו ממנו, שאול המלך ,ומרדכי ואסתר .
וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי = 1453 = ללמוד תורה ולקיים מצות = הפורש סוכת שלום .
פרשת וזאת-הברכה
"וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" [דברים לג,ה] ראשי התיבות ישי שהוא אביו של דוד המלך שממנו יצאו המלכים.
"מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַתחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד" מסופי התיבות של הפסוק בא המילה ברד שמשמעותו השמדה וזה בדיוק רב כמשמעות הפסוק .